בני משפחה שירשו נכסים בת"א ירשו גם את חובות הארנונה

 

לאחרונה פסק בית המשפט העליון, לאחר מאבק של 15 שנה, לטובת עיריית ת"א מול בני משפחה שירשו מסבם דירות ברוטשילד, נחלת בנימין ובן יהודה.

לאחר מות הסב, ירשו את נכסיו שלוש בנותיו ובנו, שהוריש את זכותו לארבעת ילדיו. אלה הפכו לשותפים בנכסים יחד עם שלוש הדודות שלהם, שהיו עריריות וללא יורשים חוקיים. בסוף שנות התשעים עיריית ת"א הגישה כ-20 תביעות נגד היורשים בגין חובות של ארנונה ומים שתפחו לגובה של מיליוני שקלים. האחיינים טענו כי הם אינם מעורבים במה שנעשה בנכסים, והגיעו ב-2003 להסכם פשרה עם העירייה, שהתחייבה להמשיך בהליכים מול הדודות בלבד.

ההליכים נמשכו מבלי להגיע לפתרון, ובחלוף השנים הלכו לעולמן שלוש הדודות והעירייה הפנתה את הליכי הגבייה נגד האחיינים, שכן הם היורשים היחידים של הנכסים. האחיינים הגישו תביעה לביטול ההליכים נגדם בבית המשפט המחוזי, וזו התקבלה, אך העירייה ערערה לבית המשפט העליון.

העירייה טענה שבעת חתימת הסכם הפשרה מול האחיינים ב-2003 הם הודו בחובות אך דרשו שאלה ייגבו מהדודות. כעת, כשהן הלכו לעולמן, הם מבקשים למנוע מהעירייה את זכותה לגבות את החובות מיורשיהן החוקיים.

ביהמ"ש העליון קבע שפרשנות העירייה להסכם הפשרה הגיונית ואף הוגנת, שכן מרגע שהדודות הלכו לעולמן עברו זכויותיהן בכל נכסי הנדל"ן לידי האחיינים, כמו גם חובותיהן. בהסכם מ-2003 האחיינים ביקשו שהחובות ייגבו מדודותיהם, אך מעולם לא כפרו בעצם קיומם של החובות. יש הבדל גדול בין הזכויות שהוקנו לאחיינים מתוקף היותם יורשי אביהם, המחוסנות לפי הסכם הפשרה, לבין זכויותיהם מתוקף היותם יורשי הדודות, החשופות להליכים מטעם העירייה.
 
 
גם אתם נתקלתם בבעיות של גביית חובות? פנו אלינו ונשמח לסייע ולהפנות אתכם לעורך דין מומחה בגביית חובות.