חברה למשקאות שביקשה להוציא לפועל שטר חוב של מועדון אשר לא שילם לה, הופתעה לגלות כי בקשתה נדחתה.החברה המרכזית להפצת משקאות בע"מ סיפקה אלכוהול ומשקאות קלים למועדון בת"א, אותו מנהלים שלושה שותפים. במסגרת ההתקשרות ביניהם, דרשה החברה מהשותפים שטר חוב להבטחת התשלומים השוטפים עבור המשקאות.בשלב מסויים החלו הצ'קים שמסרו בעלי המועדון לחזור והם ערכו עם החברה הסכם נוסף להסדרת החוב, שבמסגרתו נדרש מהם שטר חוב נוסף לכיסוי הצ'קים.
בעלי המועדון המשיכו לא לעמוד בתשלומים, והצ'קים חזרו באופן תדיר. במקביל, גילתה החברה שחתימתו של אחד מהשותפים על שטר החוב החדש זויפה, ושהשותפים הנוספים אינם יכולים לפרוע את החוב. החברה הגישה בקשה להוצל"פ לפרוע את שטר החוב הראשון, אך השותף שחתימתו זויפה הגיש התנגדות.השותף טען שמרגע שנחתם ההסכם להסדר עם שטר חוב חדש, פקע תוקפו של שטר החוב הישן. בנוסף טען כי הסכים לחתום על שטר החוב הראשון לאחר שנציג החברה הבטיח לו כי מדובר בהליך פורמלי בלבד ואין לו משמעות משפטית, והוא לא חתם על שטר החוב השני, אלא אחד מהשותפים האחרים זייף את חתימתו.בית המשפט לא קיבל את טענת השותף שנאמר לו ששטר החוב הראשון חסר משמעות, וקבע כי היה עליו לקרוא היטב את המסמך שעליו חתם. עם זאת, קבע ביהמ"ש כי יש להבחין בין שני השטרות: שטר החוב הראשון ניתן להבטחת התשלומים השוטפים לחברת המשקאות, השטר השני ניתן כחלק מהסדר החוב על הצ'קים שחזרו.לכן פסק ביהמ"ש שהחברה למשקאות לא הייתה רשאית לממש את שטר החוב הראשון, ולשם כך היה עליה להגיש לביצוע את שטר החוב השני בלבד. תביעת החברה נדחתה ובנוסף היא חויבה לשלם שכר טרחת עו"ד בסך 4,000 שקלים לנתבע.
בעלי המועדון המשיכו לא לעמוד בתשלומים, והצ'קים חזרו באופן תדיר. במקביל, גילתה החברה שחתימתו של אחד מהשותפים על שטר החוב החדש זויפה, ושהשותפים הנוספים אינם יכולים לפרוע את החוב. החברה הגישה בקשה להוצל"פ לפרוע את שטר החוב הראשון, אך השותף שחתימתו זויפה הגיש התנגדות.השותף טען שמרגע שנחתם ההסכם להסדר עם שטר חוב חדש, פקע תוקפו של שטר החוב הישן. בנוסף טען כי הסכים לחתום על שטר החוב הראשון לאחר שנציג החברה הבטיח לו כי מדובר בהליך פורמלי בלבד ואין לו משמעות משפטית, והוא לא חתם על שטר החוב השני, אלא אחד מהשותפים האחרים זייף את חתימתו.בית המשפט לא קיבל את טענת השותף שנאמר לו ששטר החוב הראשון חסר משמעות, וקבע כי היה עליו לקרוא היטב את המסמך שעליו חתם. עם זאת, קבע ביהמ"ש כי יש להבחין בין שני השטרות: שטר החוב הראשון ניתן להבטחת התשלומים השוטפים לחברת המשקאות, השטר השני ניתן כחלק מהסדר החוב על הצ'קים שחזרו.לכן פסק ביהמ"ש שהחברה למשקאות לא הייתה רשאית לממש את שטר החוב הראשון, ולשם כך היה עליה להגיש לביצוע את שטר החוב השני בלבד. תביעת החברה נדחתה ובנוסף היא חויבה לשלם שכר טרחת עו"ד בסך 4,000 שקלים לנתבע.