קניית רכב יד שנייה בליסינג יכולה להקל על פריסת התשלום ופותחת אפשרויות לאנשים שלא יכולים להרשות לעצמם רכב חדש. אולם, מה קורה במצב בו חברת הליסינג נקלעת לקשיים והבנק עשוי לעקל מכוניות שהוחכרו ממנה בידי אנשים פרטיים?
שיטת מימון לחכירה של מכוניות יד שנייה מאפשרת לקונה לחכור רכב על ידי קבלת הלוואה, תשלום מראש של חלק קטן יחסית וסכום נוסף בפריסה ל-36 חודשים. בנוסף, חברות הליסינג מאפשרות לדחות תשלום משמעותי נוסף לסוף תקופת החכירה, במקרה שבו החוכר ירצה לרכוש את הרכב בסוף התקופה.
מה שקורה בשיטה זו, זה שהרכב נשאר רשום בבעלות חברת הליסינג, והיא ממשכנת את הרכב עד לפרעון הסופי של ההלוואה על ידי החוכר. מצב שכזה יכול להסתבך כאשר גורם פיננסי נוסף נכנס לתמונה, כמו בנק למשל. ואז, אם חברת הליסינג נקלעת לקשיים כלכליים, הבנק יכול לפנות להוצאה לפועל וזו תעקל את הרכב, כיוון שהוא בעצם עדיין שייך לחברת הליסינג.
הבנק בעצם מעוניין לממש את המשכון על הרכב, להעביר אותו לידיו ולקבל אישור של בית המשפט למכור את הרכב למרבה במחיר. חוכר הרכב ניצב בפני בעיה רצינית, כיוון שהוא כבר שילם מראש לחברת הליסינג יותר מחצי שווי הרכב, וכעת הבנק המממן דורש להמשיך ולקבל את תשלומי ההחזר על ההלוואה.
במקרה שקרה לאחרונה, פנו חוכרי המכוניות לבית המשפט בבקשה לצו מניעה זמני האוסר למכור את המכוניות לצד ג', וכן בקשה לחייב את הבנק למכור להם את המכוניות בחזרה תמורת אותה הלוואה אשר היו זכאים לשלם בסוף התקופה. הבנק הסכים במקרה זה, אבל אין לדעת מה יעשה בנק אחר בסיטואציה דומה.
לכן רצוי מאוד שאם החלטתם לחכור רכב, התבקשתם לשלם מקדמה נכבדה בתחילת תקופת החכירה, ובסופה תרכשו את הרכב, דאגו לכך שהרכב יהיה רשום על שמכם ולא על שם חברת הליסינג. כך, גם אם רשום משכון על זכויותיכם ברכב לטובת גורם מממן, הרכב לא יילקח מכם, אלא אם הפרתם בעצמכם את תנאי ההלוואה.