הקנס על איחור בתשלום לכביש שש יוזל

תקנות חדשות יוזילו בקרוב את תעריפי הקנסות בגין אי-תשלום במועד של אגרת הנסיעה בכביש 6. הקנס יוזל באופן משמעותי, בשיעור ממוצע של עד 40%.

הזכיינית "דרך ארץ" שולחת חשבוניות לנוסעים בכביש 6. כאשר חשבונית לא משולמת במועד, שולחת החברה חשבונית הכוללת חיוב מיוחד בגין אי-תשלום במועד. חשבונית החיוב מחושבת על-פי מספר הנסיעות שלא שולמו במועד, כפול אחד משלושת תעריפי החיוב שנקבעו.

בהתאם לתקנות החדשות, בשל אי תשלום חשבון ראשוני, תעריף החיוב יעמוד על סכום של 14.16 שקלים, לעומת 18.88 שקלים נכון להיום. החיוב על חשבון ראשון נוסף שלא שולם יעמוד על 20.06 שקלים, במקום 38.94 שקלים נכון להיום. החיוב על שתי חשבוניות או יותר שלא שולמו יעמוד על 40.12 שקלים, לעומת 80.24 שקלים נכון להיום.

על התקנות חתמו שר האוצר יאיר לפיד ושר התחבורה ישראל כ"ץ, והן ייכנסו לתוקף עם פרסומן ברשומות.

ההוצאה לפועל דרשה מחייב למכור בית במיליון שקל פחות מערכו

לקוח בנק שלא עמד בתשלומי המשכנתה החל בהליכי הוצאה לפועל, אך בשל היעדר טופס אישור איכלוס, דרשה ההוצאה לפועל שימכור את הנכס שלו ב-2 מיליון שקלים במקום כשלושה. החייב ביקש לכסות את החוב לבנק על ידי מכירת שלושה בתים פרטיים שהוא שיעבד תמורת ההלוואה. הוא הצליח למכור את אחד הבתים בעצמו אך חובו לא כוסה והוחלט שכונס הנכסים מטעם הבנק ימכור בית נוסף, שהוערך על ידי שמאי ב-2.9 מיליון שקל.

לאחר שלוש שנים שבהן לא הצליח החייב למצוא קונה וגם לא טופס אישור איכלוס, מצא כונס הנכסים זוג שהסכים לרכות את הנכס בשני מיליון שקלים, סכום נמוך בהרבה מהערכת השמאי. החייב ואשתו לשעבר (שהינה בעלת מחצית מהזכויות בנכס) התנגדו לעסקה, אך למרות זאת, החליטה רשמת ההוצאה לפועל לאשר אותה.

בערעור שהגישו החייב ואשתו לשעבר, נטען כי הרשמת קיבלה את בקשת הכונס מבלי לערוך דיון ולשמוע את עמדתם, וכי מכירת הנכס לפני שהתקבל אישור האיכלוס, תגרום להם עוול. בזמן הזה הודיעה הגרושה שאישור האיכלוס הגיע ושהיא הצליחה למצוא קונה שמוכן לשלם 2.8 מיליון שקל.

בית המשפט קבע שהמצב החדש שנוצר מחייב את ביטול המכר, וללא קשר, החלטת הרשמת לקתה בפגמים מהותיים, בעיקר מאחר שהתעלמה לחלוטין מקיומה של אשתו לשעבר של החייב, בעלת זכויות בנכס ולכן בכל מקרה היה מבטל את העסקה דרך הכונס.

 

תקועים בהליכי הוצאה לפועל ולא יודעים מה לעשות או איך להסדיר את החוב? פנו אלינו עוד היום ונשמח לסייע לכם להסדיר את חובכם במהרה.

צ'קים שחזרו במהלך צוק איתן לא ישפיעו על הגבלת חשבון

 
ועדה מיוחדת של הכנסת אישרה לאחרונה תקנה המתייחסת לצ'קים של תושבי הדרום אשר חזרו בזמן מבצע צוק איתן. התקנה קובעת שבמידה וחזרו צ'קים של תושבים הגרים במרחק של עד 40 ק"מ מרצועת עזה או שחשבונותיהם מנוהלים בבנקים בטווח זה, הם לא יחושבו במניין החוקי שהופך את נותני הצ'קים ללקוחות מוגבלים.

באופן עקרוני, החוק היבש קובע כי לקוח בנק שהוחזרו לו מעל 10 צ'קים בשנה, מוכרז כלקוח מוגבל שאין מכבדים את חתימתו. התקנה הזו מאפשרת הקלה מסויימת על תושבי הדרום, והיא מוגבלת לתקופה שבין 8 ביולי ל-21 בספטמבר ולאזור שבו הכריזה הממשלה על מצב מיוחד, עד 40 ק”מ מרצועת עזה. תחום זה כולל את הערים: אשקלון, אשדוד, באר-שבע, קריית גת, שדרות, אופקים ויישובי עוטף עזה.

חבר הכנסת אורי מקלב ביקש להרחיב את תחולת התקנות גם על תושבים וסניפים שמעבר לתחום 40 הק"מ, אך בקשתו לא התקבלה. בנוסף ביקש ח"כ מקלב מנציגי בנק ישראל לעדכן את רשמי ההוצאה לפועל בדבר התקנות החדשות, כדי שלא יחלו בהליכי גביה נגד בעלי החשבונות.
 

 

איקיוטק תפצה תובעת ב- 4,000 שקלים

 
בעקבות ערעור שאיקיוטק הגישה על תביעה קטנה של לקוחה, פסק ביהמ"ש לטובת התובעת סכום של 4,000 שקלים.

התובעת קיבלה מאיקיוטק דרישת תשלום של 2,500 שקלים עבור שירותים שכביכול השתמשה בהם בשנים 2009-2011. לטענת הלקוחה, היא מעולם לא התחברה לשירותי החברה, ובאמצעות עו"ד היא הגישה תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בבקשה להורות על ביטול העסקה ועל תשלום פיצויים.

בית המשפט לתביעות קטנות קבע כי איקיוטק לא הצליחה להוכיח התקשרות עם אותה "לקוחה" כביכול, ולכן החוב מבוטל. איקיוטק ערערה בפני בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, בטענה כי פסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות ניתן בחוסר סמכות. החברה טענה כי פעלה כחוק ואיפשרה למנויים לקבל את המידע אליו נרשמו.

בית המשפט לא קיבל את הערעור ואף נזף בחברה על כך שהעמיסה על בית המשפט. בפסיקה צויין שמטרת בית המשפט לתביעות קטנות היא לאפשר הליך מהיר לתביעות בסכומי כסף קטנים יחסית ולמנוע עומס על בתי המשפט המחוזיים.

במקרה הזה, בית המשפט בחן את עמדות שני הצדדים וקבע כי דרישת החוב אינה מבוססת. החברה לא יכלה להציג פירוט של השירותים שסיפקה ללקוחה, או להוכיח כי הלקוחה בכלל נרשמה לשירותיה וביקשה לקבלם. הוצאות המשפט שנפסקו לאיקיוטק בתביעה הקטנה גדלו, ונקבע שהיא תשלם לתובעת 3,000 שקלים ובנוסף עוד 1,000 שקלים הוצאות משפט.
 

מסתמן הסדר חוב של מיליארד שקל בין זיסר לבנק הפועלים

 
במשך שנתיים בנק הפועלים ניסה בכל דרך אפשרית למצוא דרך בה איש העסקים מוטי זיסר ישלם את חובו בסך מיליארד שקל. כעת, מסתמן שהבנק נכנע והצדדים מדברים על הסדר חוב אפשרי שבמהלכו זיסר ישלם את מרבית הכנסותיו העתידיות לבנק.

המתווה שמציע זיסר לבנק הפועלים דומה במהותו לזה שגובש בין נוחי דנקנר לבנקים בגין החוב של כ-500 מיליון שקל. ההצעה של זיסר כוללת סכום לא גדול שישולם לבנק בשנים הקרובות, והשאר ישולם בפריסה עד סוף חייו, ויגיע מהכנסות עתידיות וממימוש נכסיו בחו"ל.

עבור בנק הפועלים, מדובר במחיקת חוב יוצאת דופן, אך ייתכן שזהו ניסיון להרחיק מהבנק את הביקורת הציבורית. העיסקה שביצע הבנק עם זיסר נחשבת לגרועה ביותר – מיחזור והגדלת החוב ל-1 מיליארד שקל.
 

 

סטארטאפ ישראלי חדשני לגביית חובות

 
פיתוח חדש של חברת הסטארטאפ הישראלית – TrueAccord יאפשר מודל חדש וידידותי לגביית חובות. החברה, הממוקמת בסן פרנסיסקו בארה"ב, גייסה 5 מיליון דולר ממספר קרנות ומשקיעים פרטיים.

אזרחים רבים חייבים סכומים כלשהם לגופים או חברות מסויימות, בין אם סכומים גדולים או קטנים. כיום, על מנת לגבות את החוב, פונות החברות לערוצי גבייה שונים כגון משרדי עורכי דין המתמחים בגבייה, סוכנויות גבייה או הליכים משפטיים כמו הוצאה לפועל.


חברת TrueAccord בעצם מציעה אפשרות ידידותית וחיובית יותר לגביית החוב. החברה משלבת נתונים קיימים אודות החייב ופסיכולוגיה התנהגותית, כדי להבין מיהו החייב. לאחר מכן, לפי המאפיינים שנמצאו, מנוסחת פנייה האמורה לעודד את החייב לשלם את החוב או להגיע להסדר תשלום כלשהו.

הפנייה היא אישית ומתבססת על נתונים שונים של החייב, כמו גיל, מקצוע, מגדר, מקום מגורים, גובה החוב ופרמטרים נוספים. הרעיון שעומד מאחורי איסוף הנתונים הוא שפנייה כללית לחייבים שונים לא תשיג את אותן תוצאות כמו פנייה אישית. חייב בן שבעים, גמלאי המתגורר בפ"ת, יגיב אחרת מאשר חייב תל אביבי בן שלושים, ולכן הפנייה לכל אחד מהם צריכה להיות מנוסחת באופן שונה ובצורה שתעודד אותם להסדיר את החוב.

חברת TrueAccord מציעה גם מודל עסקי שונה ממה שקיים כיום. החברות להן חייבים מעדיפות לקבל פחות מסכום החוב המקורי מאשר לא לקבל כלום, ולכן "מוכרות" את החוב לגובים בפחות משוויו המקורי. לעומת זאת, TrueAccord גובה 30% מהכספים שהיא מצליחה לגבות, כלומר, אם לא נגבה החוב, החברה לא תשלם עבור השירות.
 

מי אביבים מיהרו לעקל את חשבון הבנק של בעל דירה

 
חשבונו של בעל דירה בתל אביב עוקל על ידי חברת המים "מי אביבים" כיוון שלא עודכנו שהדירה הושכרה לשני דיירים.

ב-2012 הושכרה הדירה לשני עובדים זרים, ובעל הדירה הודיע על כך למחלקת הארנונה של עיריית תל אביב. הוא ביקש להחליף את רישום המחזיקים בדירה, מתוך הנחה שהשינוי יתבצע גם בחברת מי אביבים.

לאחר כשנה קיבל בעל הדירה דרישת תשלום ממי אביבים, וכשבירר מדוע השינוי לא בוצע, נאמר לו שהיה עליו להציג את צילומי הדרכון של השוכרים. למרות ששמות המחזיקים בדירה שונו כעבור חמישה ימים, כשבועיים לאחר מכן הטילה מי אביבים עיקול של קרוב ל-1,400 על חשבון הבנק העסקי של בעל הדירה.

בעל הדירה שהוא גם עורך דין במקצועו, הגיש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות לפיצוי בסך 15 אלף שקלים. מנגד, טענה חברת מי אביבים שהתובע היה המחזיק הרשום בנכס עד למועד הצגת דרכוני השוכרים בעירייה, ולכן עליו לשלם את חיובי המים עד ליום החילוף.

בית המשפט קבע כי רוב האחריות מוטלת על התובע, כיוון שלא בדק במשך שנה שלמה אם חילוף המחזיקים בדירה אכן בוצע. למרות זאת, בכדי לגבות את החוב, חברת מי אביבים מיהרה להטיל עיקול על חשבון התובע מבלי לשוחח עמו טלפונית או לברר את פרטי המקרה, זאת למרות שהחברה מקושרת למחשבי העירייה.

נקבע כי החברה תפצה את התובע ב-1,260 שקלים על עיקול החשבון הפזיז, לאחר קיזוז חובותיו.
 
אם גם אתם נקלעתם לתסבוכת או עומדים בפני עיקול, פנו אלינו וקבלו ייעוץ מעורך דין מומחה להסדרת חובות.
 

רשות המיסים במהלך למציאת מעלימי מס

 
רשות המיסים פתחה לאחרונה במבצע לאיתור אזרחים מעלימי מס, בהיקף חסר תקדים. הבעיה – האיתור נעשה ב"שיטת מצליח", ופעמים רבות נשלחים מכתבי התראה לאזרחים שומרי חוק ואף לקטינים וקשישים.

במקרה אחד שלחה הרשות מכתב לחייל בודד וביקשה ממנו להצהיר על נכסיו והכנסותיו. החייל המופתע טילפן לאביו, איש עסקים הגר בחו"ל, וביקש את עזרתו. האב המודאג פנה למשרד עורכי דין המטפל בענייניו בארץ, וכך התברר כי כיוון שהחייל נסע לחו"ל פעמים רבות בנערותו לבקר את משפחתו, הוא סווג כנוסע תכוף ונכנס לרשימת החשודים של רשות המיסים – רשימה של אזרחים החשודים כי יש להם הכנסות מחו"ל שאינם מדווחים עליהן.

במקרה אחר, קשיש בן 85 התבקש לדווח על הכנסות ונכסים. האיש, פנסיונר כעשרים שנה, פנה לקרוב משפחה המומחה בענייני מס, וזה מייד פתר את הבעיה. לקשיש ואישתו היתה דירה שירשו והשכירו אותה במשך השנים, ורשות המיסים תייגה אותו כבעל נכסים מרובים.

מקרה תמוה נוסף מתאר דרישת תשלום שנשלחה לילדה בת חמש. הפעוטה, בת לאם עולה מצרפת ואב ישראלי, תויגה כנוסעת תכופה, כיוון שנסעה עם האם מספר פעמים בשנה לבקר את בני משפחתה. בדרכון של הילדה נרשם כי היא "נוסעת מתמידה", ודבר זה הדליק ברשות המסים נורה אדומה בנוגע למעשיה בחו"ל. כך הוכנסה הפעוטה לרשימת הנישומים שקיבלו מכתבי דרישה להצהרה על נכסיהם והכנסותיהם.

ברשות המיסים טוענים כי מדובר בטעויות שוליות, אשר לא ניתן לעלות עליהן בטרם שליחת המכתב. הרשות אינה יכולה לדעת את כל הפרטים המלאים בכל מקרה בו עולה במחשביה אדם העלול להיות חשוד כמעלים מס.

מצד שני, מבינים ברשות כי עליהם לשפר ולהדק את פעולת הסינון, בוודאי כאשר מדובר על קטינים.
 

גידול במספר החשבונות המוגבלים במשק

 
לפי נתוני בנק ישראל מסוף חודש יולי, מספר החשבונות המוגבלים במשק לשנת 2014 רשם עליה של 7%. בנוסף, כ-1.6 מיליון צ'קים חזרו בתקופה זו, בסכום של כ-15 מיליארד שקל.

מתחילת השנה, 561 אלף חשבונות בנק בישראל הוגדרו כמוגבלים, מתוכם 121 אלף בגין צ'קים שחזרו – עלייה של 35 אלף חשבונות שהם 7% לעומת התקופה המקבילה ב-2013.

בששת החודשים הראשונים של השנה הנוכחית חזרו למעלה מ-615,000 צ'קים בשל אי כיסוי מספיק, ובסך הכל חזרו צ'קים בסכום כולל של למעלה מ-2.8 מיליארד שקל.

מעט אחרי תחילת השנה פורסמו תקנות חדשות בנוגע לפתיחת חשבון בנק המאפשרות גם למי שסורב עד כה, לפתוח חשבון. עד כה, ההגדרות היו מעורפלות למדי, והבנקים יכלו לסרב למי שהוגדר כחשבון מוגבל.

ההקלה של בנק ישראל נועדה לאפשר כמעט לכל אחד להחזיק בחשבון בנק, כולל מי שהוגדר כלקוח מוגבל, לקוח מוגבל חמור, לקוח בהליך פשיטת רגל ולקוח שחשבונו עוקל.
 

נפגעי איקיוטק מקימים עמותה לסיוע משפטי

 
רבים מנפגעי איקיוטק שילמו לחברה (בעיקר מתוך תחושת פחד או איום) אלפי שקלים. כעת, הם מתאגדים לעמותה ומבקשים לתבוע את החברה ולקבל את כספם בחזרה. העמותה, הנקראת צדק נג"ה ("נפגעי גבייה הזויה"), הצליחה לגייס עד כה קרוב ל- 70,000 שקלים, והיא מנסה לגייס סכום כסף נוסף של כ-40 אלף שקלים. זאת, על מנת להכין ערכת תביעה למי שכבר שילם לאיקיוטק ומעוניין לתבוע כדי להשיב את כספו בחזרה.

בניגוד לגיוס הכספים הראשוני של העמותה, שנועד להגן משפטית על מי שנתבע על ידי איקיוטק וסירב לשלם, סבב הגיוס הנוכחי מיועד לסייע לאותם אנשים שנכנעו לאיומים ושילמו לאיקיוטק את "חובם" כביכול. העמותה מנסה לאפשר לאותם אנשים לתבוע בעצמם את איקיוטק ולהשיב את הכספים ששילמו. מדובר באנשים ששילמו למרות שאין להם חוב, אלא בגלל הפחד מאיומי הגבייה והוצאה לפועל.

הסכום הנוכחי שגוייס מיועד כהגנה נגד תביעות, ולכן מבקשים בעמותה לגייס את הסכום הנוסף, שיוקדש כולו לסיוע בתביעה לאחר תשלום. דבר זה דורש תקציב נוסף, ואותו מנסים לגייס. הגיוס מתבצע דרך הדסטארט, ורק לאחר שהקמפיין יסתיים, יועבר הכסף לחשבון של העמותה.

בעמותה מתחייבים שאם קמפיין הגיוס יגיע ליעד החדש של 100 אלף שקלים, הם יכינו עבור כל אחד מחברי העמותה ששילם ערכת תביעה אישית אותה יוכלו להגיש לבית המשפט לתביעות קטנות ולהשיג את כספם בחזרה. בנוסף, העמותה מתכננת לפתוח פורום לייעוץ משפטי אשר יסייע לחברים בהגשת התביעה ובניסיון להחזרת הכספים.