18 ישראלים התברגו השנה לדירוג המיליארדרים של פורבס

 

מגזין "פורבס" מפרסם מידי שנה את דירוג 400 המיליארדרים העשירים ביותר בעולם. השנה חזר ביל גייטס למקום הראשון לאחר ארבע שנים שהיה במקום השני, אחרי המקסיקני קרלוס סלים (שהתחלף הפעם עם גייטס וירד למקום השני). במקום השלישי נמצא אמנסיו אורטגה, הבעלים של רשת האופנה העולמית "זארה".

איל עופר הוא הישראלי העשיר ביותר על פי פורבס. עופר מדורג במקום 191 עם הון אישי בשווי של 7 מיליארד דולר. שני ברשימת הישראלים נמצא אחיו, עידן עופר, במקום 244 ועם הון אישי שמוערך ב-5.7 מיליארד דולר.

dollars falling from the sky

אחרי האחים עופר נמצאים סטף ורטהימר במקום ה-267 עם הון של 5.3 מיליארד דולר, שרי אריסון וארנון מילצ'ן מדורגים שניהם במקום ה-319 עם הון של 4.7 מיליארד דולר, ובני שטיינמץ במקום ה-367 עם הון של 4.1 מיליארד דולר.

בנוסף נכנסו לרשימה עוד 12 ישראלים שאמנם אינם בין 400 המיליארדרים העשירים בעולם, אך עדיין שייכים למועדון המיליארדרים היוקרתי: יצחק תשובה, דן גרטלר, טדי שגיא, גיל שוויד, אלכסנדר משקביץ, שלמה אליהו, מריוס נאכט, לב לבייב, שאול שני, מורי ארקין, צדיק בינו ומוריס קאהן.

מהזווית הנשית התווספו לדירוג הנוכחי 42 נשים, וכעת ישנן 172 מיליארדריות, לעומת 138 בשנה שעברה. בסך הכל כלולים בדירוג 1,645 מיליארדרים, עם שווי משותף של 6.4 טריליון דולר.

לקריאה נוספת:

ynet.co.il

news1.co.il

שלחו דרישות תשלום חוב מפוברקות – הצרכנים תובעים

 
במהלך החודשים האחרונים פתחה חברת איקיוטק במסע גבייה חסר תקדים, לטובתו שכרה כ-20 משרדי עורכי-דין ושלחה מכתבי דרישת תשלום חוב ללמעלה מ-100 אלף חייבים שלטענתה קיבלו שירותי תוכן לסלולרי, הפסיקו את השירות וצברו חוב לחברה. לטענת חלק ניכר מאותם "חייבים", הם מעולם לא נרשמו לקבלת השירותים הללו.

בין היתר החברה שלחה מכתבי התראה לקשישים, ילדים, ואנשים בעלי מוגבלויות, בטענה שנרשמו לשירותים שונים כגון כניסה לאודישנים, אתרי הכרויות ומבזקי תוכן שונים. אזרחים רבים שקיבלו את דרישות החוב טוענים שמעולם לא נרשמו לשרותים הללו – למשל ילדה בת 13 שקיבלה דרישת תשלום על תוכן שכביכול צרכה מספר שנים קודם לכן, בהיותה בת שמונה בלבד, או ניצולת שואה בת 83 שנרשמה לשרותי דייטינג…

החייבים טענו שעורכי הדין שפנו אליהם מטעם החברה ניסו להלחיץ אותם לשלם את החוב הבדוי ואף לאיים עליהם שאם לא ישלמו, יגיעו אליהם מההוצאה לפועל. זאת חרף העובדה שמשרד המשפטים קבע לאחרונה כי כדי להתנתק משירותי תוכן, מספיק להודיע לחברת הסלולר ולכן אי אפשר לצבור חוב. בנוסף, ברשות האכיפה והגבייה מדגישים כי החברה לא יכולה לפתוח תיק במסלול המהיר בהוצאה לפועל.

joining handsאביו של בעל החברה הנוכחי (בן אופק), העיד לאחרונה בדיון כנגד בנו וסיפר שהקים את החברה ב-2004 על מנת לספק שרותי אודישנים ותוכן. ב-2008 העביר את החברה לידי בנו בכפייה לטענתו, ולא היו חובות שרשומים לטובת החברה. האב טוען כי מדובר בזיוף אינטרנטי מתוחכם והונאה מפלצתית.

המועצה לצרכנות ממליצה ל"חייבים" שלא לשלם את החוב, אבל גם לא להתעלם מקיומו, ולבקש הוכחות לקיום החוב ממשרדי עורכי הדין שפונים אליהם. בנוסף הם מציעים שלא להסתמך על חתימה דיגיטלית שמספקים באיקיוטק, ולבקש הוכחות נוספות.

ככל הנראה מתגבש תיק נגד החברה, והבעלים כבר נחקר במשטרה בחשד להונאה, זיוף ומרמה. חומר החקירה יועבר לפרקליטות, ואז יוחלט אם יוגש נגדו כתב אישום.

מה לעשות אם נפתח נגדך תיק הוצאה לפועל בטעות?

 

זה קורה לא מעט ולאנשים מכל שכבות האוכלוסיה – פתיחת תיק הוצל"פ בטעות. טעות ברישום או בתהליך גבייה, שגיאת מערכת או חוסר תשומת לב… תהיה הסיבה אשר תהיה, אם נפתח נגדכם תיק בטעות אתם ככל הנראה תמצאו את עצמכם עם כאב ראש גדול.

הליך ההוצאה לפועל מלווה באמצעים רבי עוצמה הפוגעים בנכסיו החיוניים ביותר של אדם (חשבון בנק, בית או רכב). מלבד הנזק הכספי, זהו כתם שדבק באדם וגורם לנזק כלכלי, חברתי ונפשי עצום. בזמן שעובר עד לסגירת התיק האזרח ייאלץ להשקיע זמן וכסף רב, ולקחת בחשבון שטחנות הצדק טוחנות לאט.

במקרים רבים הטעות נובעת מטעות אנוש, בדר"כ טעות הקלדה של מס' תיק או תעודת זהות. מספיקה השמטה אחת של ספרה או הקלדת ספרה לא נכונה, והתיק משוייך לאזרח אחר שכלל אינו קשור למקרה הנדון.

writing question mark

אז מה אפשר לעשות?

ראשית, יש להיות עירניים ולשים לב לסימנים מוקדמים, כגון מכתבי גבייה, חשבונות חסרי שחר וכדומה. ברגע שקיבלתם פנייה כזו, אל תתעלמו ופנו לגוף ששלח אותה. מעבר לכך, בהתאם לתקנות, על הגוף הטוען לחוב לשלוח מכתב אזהרה לחייב וזאת לפני שהתחיל בהפעלת מנגנוני גבייה שונים. בכל מקרה, בהחלט ניתן לטפל במצב בו תיק הוצאה לפועל נפתח בטעות. כדאי לפנות לעורך-דין המנוסה בתחום הגבייה, מוקדם ככל האפשר.

מלבד סגירת התיק, רצוי גם לתבוע פיצוי בגין הנזק שנגרם בשל ההליך המיותר והרשלנות של הגוף הטוען לחוב. בהחלט ניתן לתבוע פיצוי לא רק על הנזק הממוני, אלא גם פיצוי בגין נזק לא ממוני (כלומר, עוגמת הנפש שנגרמה לאזרח עקב ההליכים השגויים). על פי רוב, כשמדובר במקרה ברור של טעות, בתי המשפט נוטים לקבל את הטענה להתנהלות רשלנית, בעיקר מכיוון שמדובר במנגנון שהפעלתו דורשת זהירות רבה.

גנבה מאות אלפי שקלים בשל חוב בשוק האפור

 

מנהלת סניף דואר גנבה קרוב לשלוש מאות אלף שקל מהסניף בו עבדה, זאת לאחר שנקלעה לחובות כבדים בשוק האפור וקיבלה איומים על חייה.

הנאשמת עבדה ברשות הדואר שלושים שנה, במהלכן קודמה לתפקיד מנהלת סניף וביצעה את עבודתה נאמנה. לאחר שהתגרשה מבעלה האלים, היא נותרה המפרנסת היחידה של ילדיה ונכדתה. מצב זה הוביל אותה למצוקה כלכלית קשה, בעקבותיה לקחה הלוואות רבות, כולל בשוק האפור. כאשר לא הצליחה לעמוד בהתחייבויותיה הכספיות, החלה לקבל איומים על חייה וחיי בני משפחתה, מה שהוביל אותה בסופו של דבר לגנוב את הכסף על מנת לשלם את החובות.

difficult situation

בצעד יוצא דופן, תמכה המדינה בהקלת עונשה של הנאשמת, מאחר והביעה חרטה עמוקה, אין לה עבר פלילי, ולאור המצב אליו נקלעה וההשלכות הקשות שיוביל עונש מאסר בפועל על בני משפחתה. בנוסף לעונש שיוטל עליה במסגרת ההליך הפלילי, צפויה הנאשמת לעמוד בפני ועדת משמעת של הדואר. בהליך זה, סביר שיקוזזו הסכומים שגנבה עם זכויות שצברה במהלך שנות עבודתה.

למרות חומרת מעשיה של הנאשמת והמעילה באמון מעסיקיה, בית המשפט אישר את הסדר הטיעון והטיל על הנאשמת 6 חודשי עבודות שירות, 12 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי לבנק הדואר על סך 50 אלף שקלים.

 

לא שילמו אגרה – הרכב וחשבון הבנק עוקלו

 

משפחה חרדית ממושב בדרום אשר החזיקה במסך טלוויזיה ששימש ללימודי הבן הלוקה בתסמונת דאון, נתקלה בהליך גבייה אגרסיבי במיוחד מטעם רשות השידור, שבסופו עוקלו רכבם וחשבון הבנק שלהם. רק לאחר פרסום המקרה בעיתון גלובס ופנייה מעורך דין מטעם המשפחה, הסכימה הרשות לבטל את החוב.

לטענת המשפחה, הטלויזיה נרכשה עבור בנם הלוקה בתסמונת דאון, ובעזרתה הוא לומד לימודיים בסיסיים הנדרשים לתפקודו. לפני מספר חודשים פנה אליהם נציג של רשות השידור לשאול אם יש מכשיר טלויזיה בבית, ואב המשפחה ענה בחיוב והזמין אותו לבוא לבדוק שאכן משמש רק עבור הילד.

enormous bill

לדבריהם, למרות שלא שלחה אף נציג לבדיקה, החלה רשות השידור לשלוח מכתבי דרישת תשלום אגרה. המשפחה פנתה לרשות השידור באמצעות עו"ד על מנת להבהיר את מצבם ולהסדיר את החוב, וצירפו מכתבים ואישורים רפואיים.

לפני כשבועיים, עוקלו חשבון הבנק של המשפחה ורכבם, המשמש להסעת הבן לטיפולים שונים להקלת מצבו. עורך הדין המייצג את המשפחה פנה לרשות השידור במכתב חריף, בו ציין כי בני המשפחה אינם מחוברים לחברת כבלים ואינם צופים בטלוויזיה אלא עושים בה שימוש כמוניטור בלבד.

המשפחה פנתה לרשות השידור ולמשרד עורכי הדין המייצג אותה בבקשה לבטל את ההליכים המשפטיים כנגדם בשל מצבם הקשה. לבסוף, לאחר שהמקרה פורסם בתקשורת, החליטה הרשות לקבל את טענת המשפחה בדבר החזקת מכשיר טלוויזיה ללא פוטנציאל קליטה. החוב בוטל והועברה פנייה לביטול התיק והליכי ההוצאה לפועל, כולל העיקול על הרכב.

 

גביית חובות שלא קיימים – זה יכול לקרות לכל אחד

 

תופעה מוכרת לאלפי אנשים בארץ היא קבלת מכתב אזהרה ממשרד עו"ד עם הודעה על חוב של עשרות אלפי שקלים. ברוב המקרים יהיה רשום שהחוב הוא מלפני כמה שנים, שניסו להשיג אתכם בדרכים שונות, ובינתים בזמן הזה החוב המקורי הלך ותפח.

כמובן שהחייב לא יודע בכלל שהוא חייב, אבל עורכי הדין והחברות אותן הם מייצגים מנסים את "שיטת מצליח" – הם שולחים את הדרישה לתשלום החוב המנופח, מתוך הנחה שרוב האנשים יעדיפו לשלם (גם אם החוב לא מוצדק), מאשר להסתבך בחובות, בתי משפט, הוצאה לפועל וכדומה.

pile of bills

ברוב המקרים, אין כל הוכחה או אסמכתא לכך שהחוב היה קיים מלכתחילה, או שהחוב המקורי מצדיק את הניפוח המוגזם של ריביות. בדרך כלל החוב המקורי הוא מלפני שנים רבות, ולעתים קרובות חלה על החוב התיישנות. כמובן שבמהלך כל התקופה, אותן חברות כלל לא שלחו לחייבים דרישות תשלום, כך שהפנייה ממשרד עו"ד מגיעה בהפתעה גמורה.

עורכי דין מהצד השני, המייצגים את אותם "חייבים" אשר החליטו לא להיכנע לסחטנות ולאיומים, אומרים שזו תופעה מוכרת ונרחבת. אותם גופים פועלים בשיטות מפוקפקות, שולחים כמויות אדירות של מכתבים עם דרישות תשלום ואיומי פניה לעו"ד הוצאה לפועל, מבלי לגבות אותם בהוכחות ואסמכתאות. ברגע שהחייב מבקש לראות אסמכתא או הוכחה, הם מתקפלים ופשוט עוברים לבא בתור, ממש כמו בשיטת מצליח.

הסתבכה בחובות ומעלה בכספי החברה כדי לכסותם

 

מזכירה שעבדה בחברת הייטק בדרום הארץ הסתבכה בחובות ומצאה דרך מקורית לכסות אותם – היא גנבה משכורות של עובדים לשעבר, בזמן שהמשיכה לדווח עליהם להנהלת החשבונות כמועסקים פעילים. משכורות העובדים הועברו לחשבון בנק שהתברר ששייך לאחותה, ובמשך שישה חודשים מעלה העובדת ב- 150,000 שקלים.

המזכירה הודתה מייד במעשיה, וטענה שהסיבה לביצוע המעילה הינה הסתבכות בחובות שנוצרו בזמן עבודתה אצל מעסיק קודם. לטענתה, המעסיק הקודם, סוכן ביטוח, עקץ אותה באלפי שקלים ותוך כך סיבך אותה בחובות. כיום נמצאת הנאשמת תחת צו כינוס נכסים ומשלמת 650 שקל בחודש.

holding pile of money

התביעה עתרה למאסר של בין 8 ל-25 חודשים. ההגנה לעומת זאת, ביקשה לבטל את כתב האישום או להימנע מהרשעה, והדגישה את השיהוי הרב בהגשת כתב האישום, שארך חמש שנים. ההגנה טוענת כי הנאשמת הודתה מייד בביצוע העבירות שיוחסו לה והעיכוב בהגשת כתב האישום דירדר את מצבה הנפשי.

שירות המבחן בדק את הנאשמת וציין שהיא בעלת עבר נקי ואף מנסה לשקם את חייה: מצד אחד בהסדר הנושים אליו הגיעה, ומצד שני במסגרת עבודה חדשה כמזכירה בחברה גדולה. עם זאת, ציין שירות המבחן, הנאשמת מתקשה לראות את חומרת מעשיה ואת הפגיעה באחר.

בית המשפט הסכים עם שירות המבחן ואף ציין כי הנאשמת גנבה באופן שיטתי ומתוכנן, ולא מדובר בפיתוי רגעי או מעידה חד פעמית, אלא במעשים מתמשכים ופוגעניים. ביהמ"ש הוסיף וציין כי הנאשמת מפחיתה מחומרת מעשיה, ורק בשל המחיר שהיא משלמת כעת היא בכלל מביעה חרטה.

למרות זאת, אין להתעלם מהשיהוי הממשי בהגשת כתב האישום ועל כן יש להקל משמעותית בעונשה של הנאשמת. לפיכך, למרות שהעונש הראוי בביצוע עבירה כזו הינו שנת מאסר, הוטלו על הנאשמת שישה חודשי עבודות שירות, שנת מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, קנס בסך 2,000 שקלים, ופיצוי של 20,000 שקלים לחברת ההייטק ממנה גנבה.

בזבזה כספים על מותרות – ביהמ"ש העלה את תשלום החוב החודשי

בית משפט השלום בחיפה דחה ערעור של חייבת על החלטת רשמת בהליך הוצאה לפועל להעלות את סכום התשלום החודשי מ-200 ל-1,000 ש”ח. ביהמ"ש אף נזף בחייבת על כך שהתנהלותה הפיננסית הינה בלתי אחראית, ושהיא מבזבזת כספים על מותרות.

למערערת, פנסיונרית בת 70, נפתח תיק הוצאה לפועל בגין חובות רבים שצברה. בספטמבר 2012 ביקשה מרשמת הלשכה להפחית את התשלום החודשי ל-200 שקלים, בטענה כי אין ביכולתה לשלם מעבר לסכום זה כל חודש. המערערת הגישה תצהירים ופירוט הוצאות, ואף ציינה את מצבה האישי והפיננסי.

credit paymentלאחר בחינת פירוט ההוצאות של החייבת, החליטה הרשמת בצעד יוצא דופן להעלות את סכום ההחזר החודשי במקום להפחית אותו, מכיוון שניכר היה שהחייבת מוציאה כספים על מותרות, וקבעה למערערת סכום חודשי של 1,000 שקלים.

המערערת ביקשה לעבור חקירת יכולת על ידי נציגי הלשכה, ולאחר חקירת היכולת החליטה הרשמת בלשכת הוצל”פ חיפה כי הסכום החודשי יופחת ויעמוד על 400 שקלים בלבד. למרות זאת, המערערת לא הסתפקה בכך, ופנתה שוב בבקשה להפחית את הסכום ל-200 ש"ח בחודש. הרשמת הבינה שהאישה מנסה להפעיל ולתמרן את המערכת המשפטית. לפי פירוט ההוצאות שהגישה, לא ניכר שהיא ובעלה חיים בצמצום לפי דבריה.

הכנסתה החודשית עומדת על למעלה מ-15 אלף שקלים, סכום המגיע מקצבאות הפנסיה שלה ושל בעלה, קצבאות זקנה וקצבת נכות וניידות. בבעלותם שני רכבים, והיא רוכשת באופן קבוע תכשיטים, שעונים ושאר מותרות. אי לכך, קבעה הרשמת כי החייבת יכולה לצמצם את הוצאותיה על מותרות ולשלם את חובותיה כראוי, ולכן העלתה חזרה את סכום החיוב החודשי ל-1,000 שקלים.

בעקבות החלטת הרשמת, הגישה החייבת ערעור לבית משפט השלום בחיפה. שופטת בית המשפט בחנה היטב את הוצאותיה של החייבת על פי הצהרתה בהצהרת היכולת, והגיעה לאותה מסקנה אליה הגיעה רשמת ההוצל"פ. השופטת קבעה כי על פי חקירת היכולת שנערכה לחייבת ועל פי פירוט הוצאותיה, עולה תמונה ברורה של אישה אשר מוציאה הרבה יותר מהכנסותיה וחיה ברמת חיים העולה במידה רבה על יכולותיה הכלכליות. השופטת אף הגיעה למסקנה כי החייבת מנסה לנצל את זכויותיה לערעור, על מנת להמשיך ולדחות את תשלום חובותיה.

לפיכך, דחתה השופטת את הערעור, השאירה את סכום התשלום החודשי על כנו, ואף חייבה את המערערת בהוצאות משפט בסך 1,000 ש”ח.

יורש הקניון ישלם את חוב אביו

סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, שולמית וסרקרוג, קבעה כי בנו של אחד מבעלי קניון חדרה ישלם חוב מס של אביו בסך 13.8 מיליון שקל.

קניון חדרה היה בבעלות מספר אחים, כאשר שניים מהאחים מכרו את מניותיהם בחברה לאחים האחרים, תמורת 109 מיליון שקל והשליטה הבלעדית בקניון. בנוסף סוכם כי חוב המס שלהם יידחה לשנים 2005-2003.

אחד האחים הלך לעולמו והשאיר אחריו חוב של 32 מיליון ש"ח לרשות המיסים בגין הכנסות שלא במזומן. יצויין כי סכום זה נעלם מעיניה של רשות המיסים והתגלה רק במקרה בשנת 2005.

stack of money

בשנת 2009 הוציאה רשות המיסים ליורשי המנוח הודעת שומה, בה נדרשו לשלם 32 מיליון שקל בגין אותה הכנסה של אביהם שלא דווחה. אחד היורשים הגיע להסדר עם הרשות, בעוד היורש השני הגיש ערעור על חלקו בתשלום, סך של 13.8 מיליון ש”ח.

לפי מקור זה, נקבע כי המערער ידע על חוב המס הדחוי, היה מודע להסכם שנחתם בין אביו לבין רשות המיסים, ולמרות זאת המתין לחלוף תקופת ההתיישנות בניסיון להתעשר שלא כדין על חשבון הקופה הציבורית.

למרות התנהלותה הלקויה של רשות המיסים, שעליה חלים חובת תום לב והגינות מוגברים, אין בכך כדי לפטור את החייב מתשלום החוב. מדובר בתביעה לתשלום מס חלוט שאין עליו עוררין, והיורש לא היה רשאי להגיש ערעור מס, מאחר שההליך השומתי הסתיים. אי לכך, רשאי היה פקיד שומה חיפה לנקוט בהליכי גבייה בנוגע לחוב המס הקיים.

המערער חוייב בתשלום הוצאות משפט בסך 150,000 ש”ח.