מזכירה שעבדה בחברת הייטק בדרום הארץ הסתבכה בחובות ומצאה דרך מקורית לכסות אותם – היא גנבה משכורות של עובדים לשעבר, בזמן שהמשיכה לדווח עליהם להנהלת החשבונות כמועסקים פעילים. משכורות העובדים הועברו לחשבון בנק שהתברר ששייך לאחותה, ובמשך שישה חודשים מעלה העובדת ב- 150,000 שקלים.

המזכירה הודתה מייד במעשיה, וטענה שהסיבה לביצוע המעילה הינה הסתבכות בחובות שנוצרו בזמן עבודתה אצל מעסיק קודם. לטענתה, המעסיק הקודם, סוכן ביטוח, עקץ אותה באלפי שקלים ותוך כך סיבך אותה בחובות. כיום נמצאת הנאשמת תחת צו כינוס נכסים ומשלמת 650 שקל בחודש.

holding pile of money

התביעה עתרה למאסר של בין 8 ל-25 חודשים. ההגנה לעומת זאת, ביקשה לבטל את כתב האישום או להימנע מהרשעה, והדגישה את השיהוי הרב בהגשת כתב האישום, שארך חמש שנים. ההגנה טוענת כי הנאשמת הודתה מייד בביצוע העבירות שיוחסו לה והעיכוב בהגשת כתב האישום דירדר את מצבה הנפשי.

שירות המבחן בדק את הנאשמת וציין שהיא בעלת עבר נקי ואף מנסה לשקם את חייה: מצד אחד בהסדר הנושים אליו הגיעה, ומצד שני במסגרת עבודה חדשה כמזכירה בחברה גדולה. עם זאת, ציין שירות המבחן, הנאשמת מתקשה לראות את חומרת מעשיה ואת הפגיעה באחר.

בית המשפט הסכים עם שירות המבחן ואף ציין כי הנאשמת גנבה באופן שיטתי ומתוכנן, ולא מדובר בפיתוי רגעי או מעידה חד פעמית, אלא במעשים מתמשכים ופוגעניים. ביהמ"ש הוסיף וציין כי הנאשמת מפחיתה מחומרת מעשיה, ורק בשל המחיר שהיא משלמת כעת היא בכלל מביעה חרטה.

למרות זאת, אין להתעלם מהשיהוי הממשי בהגשת כתב האישום ועל כן יש להקל משמעותית בעונשה של הנאשמת. לפיכך, למרות שהעונש הראוי בביצוע עבירה כזו הינו שנת מאסר, הוטלו על הנאשמת שישה חודשי עבודות שירות, שנת מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, קנס בסך 2,000 שקלים, ופיצוי של 20,000 שקלים לחברת ההייטק ממנה גנבה.