דו"חות חניה שנרשמו לתושב חדרה בשנים 1997 ו-1998, נשכחו למשך 16 שנה. אחרי שהעיריה שלחה לפתע מעקלים לביתו, הוא פנה לבית המשפט בעיר והעיקול בוטל.
לפני כשנה הגיעו בפתיע מעקלים לביתו של תושב חדרה שנשלחו מטעם עיריית חדרה בטענה שלא שילם 6 דו"חות חניה מסוף שנות התשעים. כדי לא להסתבך עם העיקול, שילם התושב את החוב בסך 4,070 שקלים, ולאחר מכן הגיש תביעה נגד העיריה לבית המשפט המקומי בעיר.
לטענתו, כיוון שעברו 16 שנה, עבירות החניה התיישנו ולכן העיריה לא הייתה רשאית לגבות ממנו את החוב. לטענת העיריה, הם שלחו לתובע הודעת תשלום בדואר רשום, וכיוון שהוא לא הגיש בקשה להישפט במועד, יש לראותו כאילו הורשע וחייב בתשלום הקנס.
בית המשפט קבע שלאחר שהעיריה נוכחה לדעת שהקנסות לא שולמו והתובע לא ביקש להישפט, הייתה צריכה לשלוח לו הודעת תשלום חדשה לפני תום תקופת ההתיישנות שעומדת על שנה מיום ביצוע העבירה. בנוסף נקבע כי העיריה לא עמדה בנטל ההוכחה ולא הציגה כל אסמכתא לכך שאכן שלחה לתובע את ההודעה בדואר רשום לפני תום תקופת ההתיישנות.
מאחר והעיריה לא הוכיחה כי יידעה את התובע על קיומם של הדו"חות, קבע ביהמ"ש שהם התיישנו וחייבה את העיריה להשיב לתובע את הכספים ששילם לה.