גביית חובות, איך אפשר להמנע מהליך משפטי?

מתקשים בגבייה? בעיות בתזרים המזומנים? יש מה לעשות!

בעיות בגביית חובות משולות למחלה ממארת, שעלולה לצאת משליטה, לגרום לעסק שלך להסגר ואפילו לפשוט רגל. עובדה מצערת היא שלמעלה מ 90% מהעסקים בישראל, מתקשיים בהליך גביית החובות ובחשבוניות, ולרוב נאלצים לפנות לעורכי דין או חברות מקצועיות לגביית החוב. יש מקרים בהם התיק מגיע להוצאה לפועל, בית משפט, ולבסוף לאחר תהליך ארוך, ממושך ויקר, בעל העסק יקבל את החוב (בפריסת תשלומים, ולאחר ניכוי הוצאות). ובמקרים רבים יהפוך החוב – לחוב אבוד.

שלושת השלבים בתהליך גביית החובות:

בשלב הראשון, לרוב, מתחילים בשיחת טלפון לחייב. זה השלב שבו סף העצבים מתחיל לעלות. מנותני שרותים אתם הופכים ל "מקבצי נדבות". בטח כבר שמעתם תרוצים כמו:

  1. "מנהלת החשבונות שלנו חולה/בחופש/איננה/סיימה לעבוד להיום…"
  2. תשלח שוב את החשבונית במייל/פקס #@!!???
  3. תתקשר מחר בבוקר
  4. אנחנו משלמים לספקים שוטף 120
  5. החברה בקשיים תזרמיים
  6. אין מענה

בשלב השני יש הנוהגים לשלוח מייל ידידותי אשר נועד "לתזכר" את החייב בצורה מנומסת על חריגה ממועד התשלום. בשלב השלישי מנסים שוב את שלבים אחד ושלב שנים בוריאציות שונות ובאין מענה, נאלצים לפנות לפנות לעורך דין גבייה ולהוצאה לפועל.

אז מה עושים? איך אפשר להמנע מפניה לעורך דין ולהוצאה לפועל?

מערכת גבייה חדשנית ומהפכנית יכולה לשפר את תהליך הגבייה ואת תזרים המזומנים ב 62%!

לפרטים, נא ליצור קשר.

ביקשו להוציא לפועל שטר חוב אך נדחו

 
חברה למשקאות שביקשה להוציא לפועל שטר חוב של מועדון אשר לא שילם לה, הופתעה לגלות כי בקשתה נדחתה.

החברה המרכזית להפצת משקאות בע"מ סיפקה אלכוהול ומשקאות קלים למועדון בת"א, אותו מנהלים שלושה שותפים. במסגרת ההתקשרות ביניהם, דרשה החברה מהשותפים שטר חוב להבטחת התשלומים השוטפים עבור המשקאות.

בשלב מסויים החלו הצ'קים שמסרו בעלי המועדון לחזור והם ערכו עם החברה הסכם נוסף להסדרת החוב, שבמסגרתו נדרש מהם שטר חוב נוסף לכיסוי הצ'קים.
 

בעלי המועדון המשיכו לא לעמוד בתשלומים, והצ'קים חזרו באופן תדיר. במקביל, גילתה החברה שחתימתו של אחד מהשותפים על שטר החוב החדש זויפה, ושהשותפים הנוספים אינם יכולים לפרוע את החוב. החברה הגישה בקשה להוצל"פ לפרוע את שטר החוב הראשון, אך השותף שחתימתו זויפה הגיש התנגדות.

השותף טען שמרגע שנחתם ההסכם להסדר עם שטר חוב חדש, פקע תוקפו של שטר החוב הישן. בנוסף טען כי הסכים לחתום על שטר החוב הראשון לאחר שנציג החברה הבטיח לו כי מדובר בהליך פורמלי בלבד ואין לו משמעות משפטית, והוא לא חתם על שטר החוב השני, אלא אחד מהשותפים האחרים זייף את חתימתו.

בית המשפט לא קיבל את טענת השותף שנאמר לו ששטר החוב הראשון חסר משמעות, וקבע כי היה עליו לקרוא היטב את המסמך שעליו חתם. עם זאת, קבע ביהמ"ש כי יש להבחין בין שני השטרות: שטר החוב הראשון ניתן להבטחת התשלומים השוטפים לחברת המשקאות, השטר השני ניתן כחלק מהסדר החוב על הצ'קים שחזרו.

לכן פסק ביהמ"ש שהחברה למשקאות לא הייתה רשאית לממש את שטר החוב הראשון, ולשם כך היה עליה להגיש לביצוע את שטר החוב השני בלבד. תביעת החברה נדחתה ובנוסף היא חויבה לשלם שכר טרחת עו"ד בסך 4,000 שקלים לנתבע.
 

חייב הוצל"פ הורשה לצאת לחופשה שמומנה ע"י משפחתו

 
תושב שצבר חובות של מעל חצי מיליון שקלים, ביקש לצאת לחופשה משפחתית שמומנה ע"י משפחת אשתו. זאת למרות שעומד נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ. לאחר עירעור לבית משפט השלום, הותר לו לצאת בתנאים מגבילים.

החייב פנה לרשם של ההוצאה לפועל בבקשה שיאשר לו לצאת לחופשה של 10 ימים בשווייץ, שמומנה כולה ע"י משפחתה של אישתו. הרשם דחה את הבקשה באומרו שמוטב שהחייב, שמשלם כל חודש 1,000 שקלים לכיסוי חובותיו, ישקיע את הכסף בכיסוי החוב.

החייב הגיש עירעור לבימ"ש השלום בתל אביב בטענה שהוא עומד בצו התשלומים כנדרש, שהחופשה כלל לא ממומנת על ידו, ובנוסף ציין שבעבר כבר הותר לו לצאת מהארץ. ביהמ"ש ציין שראוי שחייב המוגבל באמצעים לא ינהל אורח חיים ראוותני, אך מכיוון שבמקרה זה אין הוא נושא בעלויות הנסיעה, יש מקום לאפשר לו לצאת מהארץ.

ביהמ"ש קבע שניתן לאפשר לחייב לנסוע, אך תחת תנאים מגבילים שייקבע רשם ההוצל"פ, כגון המצאת ערבויות וחיוב החייב בתשלום חד-פעמי על חשבון צו התשלומים. ביהמ"ש החזיר את התיק לרשם ההוצל"פ על מנת שיבחן ויקבע את התנאים לביטול הזמני של הצו.
 

תהליך ביטול האגרה לא יושפע מהבחירות הקרובות

 
לפי החוק שהוביל השר ארדן, אגרת הטלוויזיה אמורה להתבטל במהלך שנת 2015, לכל המאוחר בספטמבר. עד אז, רשות השידור תמשיך את מבצעי הגבייה, אך נראה שהבחירות הקרובות לא ישפיעו על ביטול האגרה. במשרד התקשורת אומרים כי ההליך לביטול האגרה נותק מהפוליטיקה ולכן לבחירות לא תהיה כל השפעה על ההליך.

במקום רשות השידור מתוכנן לקום תאגיד חדש, שלפי התכנון המקורי היה אמור לקום בחודש מרץ 2015. לפי שעה נראה שהקמתו תידחה לספטמבר 2015, בלי קשר לבחירות לכנסת. על פי החוק, ניתן לדחות את הקמת התאגיד פעמיים, כל פעם ב-3 חודשים. כלומר, עד ספטמבר 2015 בטוחים במשרד התקשורת שהתאגיד יוקם וכך גם האגרה תבוטל.

במשרד התקשורת גם דוחים את ההשערה שבגלל הבחירות, היועץ המשפטי לממשלה יוציא חוות דעת לעיכוב הקמת התאגיד החדש. זאת כיוון שוועדת האיתור לבחירת התאגיד החדש והמנכ"ל שיעמוד בראשו, הינה ועדה בלתי תלויה שאינה קשורה לתהליכים פוליטיים.

ועדת האיתור מונה חמישה חברים, הבוחרים מועצה של 12 חברים ואלה יבחרו את המנכ"ל החדש של התאגיד. כדי לזרז את ההקמה ולעמוד בזמנים, הוועדה תמנה מנכ"ל זמני, שיעסוק בהקמת התאגיד החדש. ברגע שיוקם תאגיד השידור החדש, תבוטל האגרה שתושבי ישראל נאלצים לשלם. על פי החוק החדש, מקורות המימון של התאגיד יהיו פירסום, אגרת רכב ותקציב משרד האוצר.
 

עיריית ת"א דרשה תשלום ארנונה משוכר עסק לשעבר

 
יותר מעשור לאחר ששכר עסק בת"א, קיבל השוכר לשעבר דרישת תשלום מהעירייה על חוב ארנונה של 66 אלף ש"ח. מדוע? כיוון שסרט הקופה עדיין נושא את שמו, למרות שהוא כבר מזמן לא בעל העסק.

בעת עריכת ביקורת של העירייה בבית העסק, הודפס סרט הקופה שעדיין נושא את שמו של השוכר לשעבר. הנ"ל שכר קיוסק בשנת 99', אך השכירות הסתיימה לאחר חודשים ספורים בשל הליכים פליליים שהתנהלו נגדו, ובגינם אף נשלח למעצר.

לאחר מספר פניות לעיריית ת"א והסירוב האחרון ביוני 2013 להסיר את שמו, הגיש התובע עתירה נגד העירייה לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב. העירייה בתשובתה, טענה כי שלחה לו הודעה שלפיה הוא רשום כמחזיק הנכס, אך הוא לא השיג עליה בזמן. לכן אין לקבל את טענתו כעת ואין להתערב בסמכותו של מנהל הארנונה.

למרות שבדרך כלל בתי המשפט מבקשים מתובעים למצות הליכים מול הרשות המקומית לפני הפנייה לבית המשפט, במקרה הזה ביהמ"ש מצא לנכון לדון בעתירה, לנוכח עיוות הדין והתנהלותה הפסולה של העירייה, שסירבה להצעת ביהמ"ש לשקול שוב את עניינו של התובע.

ביהמ"ש קבע כי ההחלטה לשנות את שם המחזיק בנכס לאחר ביקורת אקראית ובהסתמך על סרט קופה בלבד היא רשלנית, וכך גם ההחלטה על שינוי שם המחזיק בנכס מבלי לקבל על כך הודעה מבעליו. דרישת החוב בוטלה, והעירייה אף נדרשה לשלם לתובע הוצאות בסך 25 אלף ש"ח.
 

עד ספטמבר השנה חזרו מעל 2.3 מיליון צ'קים

 
מנתוני בנק ישראל עולה כי בשלושת רבעי השנה הנוכחית חזרו 2.36 מיליון צ'קים בסכום כולל של 22.7 מיליארד שקל וכמות החשבונות המוגבלים ירדה. בהשוואה לאותה תקופה בשנה שעברה, מדובר בירידה של 4% בכמות הצ'קים החוזרים.

מינואר ועד ספטמבר השנה, חזרו מעל 2.3 מיליון צ'קים. באותה תקופה בשנה שעברה, חזרו קרוב ל- 2.5 מיליון צ'קים. סכום הצ'קים דווקא עלה – בשנה שעברה הסכום הכולל של צ'קים חוזרים לחודשים ינואר עד ספטמבר עמד על 22.6 מיליארד שקל, ובשנה הנוכחית עומד הסכום על 22.7 מיליארד שקל.

בנוסף לכך, מספר הצ'קים החוזרים מסיבה של "אי כיסוי מספיק" עמד בתקופת החודשים ינואר עד ספטמבר על 915 אלף. באותה תקופה בשנה שעברה, מספר הצ'קים שחזרו מסיבה זו עמד על 947 אלף.

עוד עולה מהנתונים כי במהלך חודש ספטמבר השנה נרשם שפל במספר החשבונות שהוגבלו. את השפל הזה ניתן לייחס לתקנות שהתקבלו בעקבות מבצע צוק איתן. לפי תקנות אלו, צ'קים שחזרו לתושבי הדרום הגרים במרחק עד 40 ק"מ מרצועת עזה בתקופת מבצע צוק איתן, לא ייכללו במניין הצ'קים החוזרים לקביעת חשבון בנק מוגבל.
 

מהמלצות ועדת אנדורן – הסדרי חוב של חברות יועברו תוך 45 יום לבית משפט

 
הוועדה לבחינת הסדרי החוב בישראל הגישה בימים אלה את הדוח הסופי שלה. המלצות הוועדה נועדו להסדיר את תהליך הסדרי החוב וניהול האשראי.

הוועדה התוותה מספר המלצות על מנת לקבוע כללים מנחים בנוגע לתהליכים הקשורים בטיפול בחוב של חברה בקשיים כלכליים. המטרה היא להגיע להסדר חוב בין הצדדים במועד מוקדם ככל האפשר, בניגוד למצב כיום שבו חברות מגיעות להסדר חוב אחרי זמן רב, לאחר שערך החברה כבר נפגע וכאשר לנושי החברה נותרת יתרת נכסים מצומצמת.

ההמלצות נפרסות לשני שלבים עיקריים:

שלב ראשון – חברה הנמצאת בקשיים פיננסיים אך עדיין עומדת בתשלומים למחזיקי אגרות החוב, ימונה לה נציג מיוחד מטעם מחזיקי אגרות החוב. הנציג ישתתף בישיבות דירקטוריון החברה וימסור למחזיקי אגרות החוב מידע על צעדים עתידיים של החברה העלולים לפגוע בנושים (למשל – עסקות חריגות או משיכת דיבידנדים) ועל הוצאות מתוכננות של החברה. ייעודו של שלב זה הוא להכניס את החברה להליך הבראה הכולל הסדר חוב במועד מוקדם, לפני שמצב החברה יילך וייעשה קשה יותר.

שלב שני – שלב זה יגיע כאשר החברה אינה עומדת בתשלום לנושיה. אחת ההמלצות העיקריות של הוועדה היא שבמידה וחברה לא שילמה את החוב תוך 45 ימים, יחוייבו הנושים לפתוח כנגדה בהליכי חדלות פירעון בבית המשפט. שלב זה נועד להביא לוודאות מלאה בנוגע לתוצאות אי-תשלום חוב. כך יגדל הסיכוי להידברות מוקדמת בין החברה לבין נושיה, שתוביל להסדר טוב יותר לשני הצדדים ובמועד מוקדם יותר.

המלצות נוספות של הוועדה מתייחסות להקצאת האשראי במשק ולתמחורו, ושיפור כלל תהליכי ניהול האשראי והפחתת ההוצאות הקשורות בהם.
 

דרשה החזר חוב לאחר 15 שנה מבעלה לשעבר

 
15 שנה לאחר שהתגרשו, נזכרה אישה לדרוש מבעלה לשעבר חוב שלטענתה לא שילם. האישה החלה בהליכי הוצאה לפועל אך הבעל הכחיש את החוב ועבר בין שלוש ערכאות שיפוטיות עד שלבסוף דרישתה נדחתה.

כשהתגרשו בני הזוג ב-97' הם חתמו על הסכם גירושים ובו נקבעו מזונות לבתם המשותפת. בנוסף נקבע, כי אם לא יכסה את החוב שכבר נצבר עד לחתימת ההסכם, יצטרך האב לשלם לגרושתו סכום נוסף, חד פעמי, של 25 אלף דולר.

להפתעת הגרוש, האישה פתחה בהליכי הוצל"פ בנובמבר 2012 בטענה שלא קיבלה את הסכום. הגרוש טען בפני רשמת ההוצל"פ כי סכום זה היה בעצם חיוב חלופי, למקרה שלא ישלם את חוב המזונות, ולטענתו הוא שילם את כל חובותיו. בנוסף, ציין כי במהלך השנים פתחה נגדו אשתו לשעבר שלושה תיקי הוצל"פ שונים ומעולם לא הזכירה את החוב כביכול.

הרשמת נעתרה דווקא לבקשת האישה, שטענה שמדובר בסכום שנועד להסדיר מחלוקות רכושיות בינה לבין בעלה לשעבר. הגרוש ערער על ההחלטה בבית המשפט לענייני משפחה בת"א, וזה פסק לטובתו וקבע כי הסכום נקבע כחיוב חלופי למקרה שלא ישלם את חובותיו.

הגרושה התעקשה לערער על ההחלטה ופנתה לביהמ"ש המחוזי בת"א, אך ביהמ"ש החליט לדחות את בקשתה ובכך לשים קץ לסיפור שנגרר כבר מס' שנים.
 

לפני פירוק: רשות השידור תגבה את חובות העבר

 
במסגרת מבצע גבייה שכנראה יחל בחודש הבא, רשות השידור תתחיל לגבות את כל החובות שהציבור חייב לה עד לשנת 2014 ע"י העברת הטיפול לרשות הגבייה. בנוסף, אגף הגבייה של רשות השידור ימשיך לגבות את החובות של השנה האחרונה.

אמנם במהלך שנת 2015 גביית האגרה אמורה להיפסק, אבל עד אז, לפי החוק הקיים כיום, הציבור אמור להמשיך לשלם אגרה. בפועל, רוב הציבור הפסיק לשלם את האגרה, בעיקר בגלל אופן הגבייה האגרסיבי בו נקטה הרשות.

בשל תלונות חוזרות ונשנות של תושבים על אופן הגבייה שנעשה ע"י משרדי עו"ד, הוחלט להעביר את נושא הגבייה לרשות האכיפה והגבייה, כך שרשות השידור תגבה רק את החובות של השנה האחרונה, ורשות האכיפה והגבייה תטפל בגביית חובות העבר.

העברת הגבייה מרשות השידור לגוף שזו תמצית תפקידו באה מתוך השקפה כי השידור הציבורי צריך להיות גוף תוכן ולא גוף גובה.

 
אם הינכם עומדים מול חוב גדול ולא יודעים מה לעשות, פנו אלינו בהקדם לעזרה בהסדרת חובות באופן יעיל ומהיר!
 

הצעת חוק: שליחת מכתב רשום לפני מכתב עו"ד

 
הצעת חוק חדשה שעלתה בעקבות פרשת איקיוטק מציעה לחייב חברות לשלוח מכתב רשום בנוגע לחוב, ולצרף הוכחות לביצוע העסקה, ולא ישר לפנות למשרד עו"ד השולח מכתבי איום לצרכנים.

יוזם ההצעה, ח"כ בועז טופורובסקי, טוען שבמקרים רבים משרדי עו"ד מפחידים צרכנים באיום בתביעה, ואלה נאלצים להוציא כספים רבים בבתי-המשפט, לעתים ללא כל סיבה.

לפי הצעת החוק, בתי עסק יחויבו לפנות לצרכן בדואר רשום ולפרט את החוב, ובנוסף לכלול הוכחות לקיום העסקה מלכתחילה. זאת לפני שהם מאיימים על הצרכן בתביעה באמצעות מכתב מאיים מעורך דין. על המכתב בדואר רשום לכלול את שמו המסחרי של בית העסק, פירוט החוב ואופן חישובו, והוכחה לקיום העסקה.

מטרתה העיקרית של הצעת החוק היא לסייע לצרכנים הנמצאים במצב בו רבים מהם נאלצים להוציא כספים רבים בבתי המשפט, הרבה פעמים ללא סיבה. הצעת החוק תעודד את בעלי העסקים לפנות לצרכן באופן ישיר וכתוצאה מכך, הצורך בהפעלת הליכי גבייה יילך ויצטמצם.